מאמרים ומקורות
טבע בריבוע: פניו השונות של ט"ו בשבט
\\ דר' ג'רמי בנשטיין, מרכז השל לקיימות
אנו עם מוזר: את חג הטבע שלנו אנו חוגגים דווקא באמצע החורף. אך ט"ו בשבט - חג לאילנות ופירותיהם – לא התחיל את דרכו כ"יום כדור הארץ" היהודי. על אף שהשקדיות אכן מלבישות את הנוף המקומי בפרחים לבנים וורודים בתקופה זו, עניינו של היום איננו הערכה אסתטית של הטבע. התבוננות מעמיקה יותר ב"גלגוליו" השונים של חג זוטר זה במהלך ההיסטוריה מגלה ארבע פנים שונות לזיקה המתקיימת בינינו לבין העצים ועולם הטבע, זיקה שחג זה מזמין אותנו להטמיע ולחגוג. לקריאת המאמר המלא...
ט"ו בשבט - גלגולו של חג ומשמעויותיו
\\ הרב גלעד קריב
את א' בתשרי כולנו מכירים – זה הוא ראש השנה של ימינו. את א' ניסן – אנו מכירים מהויכוח מתי מתחילה השנה העברית בתשרי או בניסן, אך מה פשרם של א' באלול וט"ו בשבט (או א' בשבט כשיטת בית שמאי) ? לקריאת המאמר המלא...
בין מסורת הדורות לאידיאולוגיה עכשווית: ביטויים "סביבתיים" ו"אקולוגיים" במקורות היהדות
\\ הרב דן פרת
הקשר בין יהדות לאקולוגיה ושמירת איכות הסביבה איננו מובן מאליו. ההפך הוא הנכון, תפיסות שמאליות רדיקליות האשימו את התנ"ך בקולוניאליזם, באימפריאליזם ובשוביניזם, כשהן מצביעות על העובדה שכאשר שיעבדו מעצמות המערב את העולם לצרכיהם, הרי שבד בבד עם החייל והסוחר צעד תמיד איש הדת וכתבי הקודש (התנ"ך והברית החדשה) בידו. על אף שאיש הדת היה נוצרי או מוסלמי ולא יהודי הרי הוא הצדיק את שתלטנות עמו במונותיאיזם המפותח בתנ"ך, הגורס כי כל צורת אמונה או תרבות אחרת פסולה, שיקרית ויש להילחם בה. תפיסה חסרת סובלנות זו של התנ"ך הביאה על העולם, לפי גישה זו, הרס, ניצול ושיעבוד. האוחזים בדעה זו מצביעים על ההוראה לאדם הראשון הקיימת בבראשית פרק ב' לרדות ולמשול בעולם, כלומר תפיסה הרואה את העולם נתון לצרכי האדם העומד במרכזו, והכל כאילו נברא לשימושו. לקריאת המאמר המלא...
ניסו להרוג אותנו, בואו נאכל
\\ הרבה דליה מרקס
הבדיחה החבוטה מספרת שכל חגי ישראל בנויים במתכונת אחת: "ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נשב לאכול". כך חנוכה, פורים ופסח. חלקה השני, האפל יותר של הבדיחה מספר על ימים שבהם "ניסו להרוג אותנו, הצליחו, בואו ונצום". ט"ו בשבט הוא אחר. ט"ו בשבט אינו מציין איום או הצלה. אף אויב לא קם בו עלינו לכלותנו, לא נאלצנו להילחם בו על נפשותינו, ולהסב לסעודה, נו, זה תמיד טוב. לקריאת המאמר המלא...
יום הגרזן שנשבר
\\ הרב גלעד קריב
בדומה ללוחות השנה של תרבויות עתיקות רבות, ניכרות גם בלוח השנה העברי עקבותיהם של שני צירי הזמן האסטרונומיים והאקלימיים: ציר ימי השוויון, המקשר בין יום השוויון האביבי, העשרים ואחד במרץ, ויום השוויון הסתווי, העשרים ואחד בספטמבר, בהם משתווים אורכם של היום והלילה; וציר ימי הקיצון המקשר בין היום הקצר ביותר, העשרים ואחד בדצמבר, והיום הארוך ביותר, העשרים ואחד ביוני. הצלבתם של שני הצירים מפלחת את לוח השנה לארבע רבעים בני שלושה חודשים כל אחד. לקריאת המאמר המלא...
על כרמים ורחמים -חודש שבט
\\ הרבה דליה מרקס
מה בין ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות וט"ו באב, שבו היו בנות ישראל יוצאות ורוקדות בכרמים באירוע השידוכים השנתי הענק?
שניהם נחגגים כשהלבנה במילואה באמצע החודש, אם נשרטט קו ישר ביניהם נראה שהם מחלקים את השנה לשני חלקים שווים וכל אחד מהם מעלה על הדעת עולמות משמעות משלימים: ט"ו בשבט מסמל את התחדשות הטבע ופירותיו וט"ו באב מסמל את התחדשות התרבות האנושית, את יצירתן של משפחות חדשות ואת הפֵּרות שיעמידו. לקריאת המאמר המלא...