לעובדה ולשומטה
.png)
בית מדרש אקטיביסטי לשנת השמיטה בעולם של משבר אקלים
המושג "משבר האקלים" מופיע יותר מ-285 מיליון פעם באינטרנט, ורובנו יודעות ויודעים באופן כללי משהו על ההתחממות הגלובלית. אבל קשה לחשוב על זה. קשה ללמוד על זה ולהחליט להעמיק בזה – זה פשוט מפחיד, מייאש ומדכא.
אבל אנחנו יכולים ויכולות להחליט לשאוב השראה מהשמיטה היהודית – רעיון שמביא איתו תפיסות רדיקליות על היחס של האדם לסביבה ולרכוש.
בית המדרש המקוון, בהובלת הרבה אפרת רותם ומרצים אורחים, פעילי סביבה מרכזיים, ללימוד, העמקה ופעולה בנושא משבר האקלים.
בית המדרש יתכנס אחת לחודש בימי שני, 20:00, בפתיחת החודש העברי.
מפגש ראשון | ה' בחשוון | 11.10 | 20:00
מחרדה לפעולה: להכניס את הרגש למשבר האקלים
המפגש הראשון שלנו עסק בנושא- מחרדה לפעולה: להכניס את הרגש למשבר האקלים.
משבר האקלים נוכח בחיינו יותר ויותר, ולמרות זאת נראה שרבים מאיתנו נמנעים מלהישיר אליו מבט. במפגש הראשון שלנו ניהלנו שיחה דיאלוגית על המנגנונים הרגשיים-נפשיים שנמצאים בבסיס הימנעות זו. נשוחח גם על מה ניתן לעשות בכל זאת מול הכוחות הנפשיים המשתקים הללו, וכיצד יכול.ה כל אחת.ד לתרום תרומה ייחודית בנושא זה.
ליאור פסח שמעוני היא פסיכולוגית בהתמחות קלינית במרפאה לבריאות הנפש של כללית, ראשון לציון. בעלת "קליניקה בלב תל אביב - בית למטפלים". מאמינה באדם ובכוחותיו ומעמיקה בשיטות טיפול שונות מעולמות הרוח והאימון. אמא ללביא וילי, ואקולוגית חובבת.
שירן יוניס היא פסיכולוגית בהתמחות קלינית במרכז לבריאות הנפש "שער מנשה" ומטפלת בקליניקה פרטית בכרכור. כותבת הבלוג "משקפי הנפש", מתרגלת מודעות עצמית ותשומת לב, אמא למורי ואזרחית מודאגת.
מפגש שני | ד' כסלו | 8.11 | 20:00
מה אפשר לעשות כאן ועכשיו- אורח: ד"ר דב חנין
משבר האקלים הוא יותר מהחור באוזון. הוא נוצר על ידי בני אדם, וכדי למנוע אותו יש להבין את התנאים האנושיים שיצרו אותו.
ממה מורכב בעצם משבר האקלים? אלו תנאים פוליטיים, פסיכולוגים וחברתיים גרמו ליצירתו?
במפגש נסקור בראייה רחבה את מגוון הגורמים והמערכות התורמים למשבר האקלים.
ד"ר דב חנין מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א. בפוסט-דוקטורט שעשה באוניברסיטת אוקספורד חקר את הפוליטיקה של משבר האקלים. ריכז את צוות המחקר של WORLDWATCH בישראל. כיהן כיו"ר ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל ובהמשך, כחבר כנסת, גם עמד בראש השדולה הסביבתית והעביר שורה של חוקים סביבתיים וחברתיים. מצטיין המשמר החברתי והמשמר המגדרי בכנסת, בעל אות הפרלמנטר ואביר איכות השלטון. בין ספריו: גלובליזציה, מקום לתיקון (עם פרופ' אריה ארנון) ומה לעשות עכשיו (עם פרופ' דני פילק).
.jpg)
מפגש שלישי | ב' טבת | 6.12 | 20:00
חשיבה מחודשת על בגדים ואנשים
אורחות: מיזם מתלבשות ובוטיק בן גוריון
מפגש שבו נדון בצריכה דרך אופנה ונשאל - כיצד מייצרים מהפכה של צרכנות ירוקה ומשנות צריכה? וכיצד הופכים אקטיביזם לקהילה? התרחבות תעשיית הטקסטיל הביאה לכך שאנחנו קונים הרבה יותר בגדים ולובשים אותם הרבה פחות זמן.
מה אפשר לעשות עם המציאות הזו?
מיכל לסטר, פעילה חברתית מזה 20 שנה, היוזמת של מתלבשות ואחת ממנהלות המיזם. אם אינה מקדמת אופנה מקיימת, מיכל היא סמנכ"ל פיתוח ידע בעמותת ג'ינדאס להתחדשות עירונית חברתית. מיכל מתגוררת בתל אביב.
עו"ד אירית דרמון, פאשנסיטה, פעילה סביבתית, בצוות הניהול של מיזם מתלבשות ומנהלת חנות יד שנייה קהילתית בלפיד, שם היא גרה. אם היא לא עסוקה באופנה מקיימת, אירית היא היועצת המשפטית של ג'וינט ישראל.
.jpg)
מיכל לנגברג בורקט מתנדבת, מרכזת ומנהלת את בוטיק בן גוריון בקהילת קודש וחול בחולון. הבוטיק משמש גם חנות וגם גמ"ח בגדים למי שזקוק.ה להם. על הדרך, הבוטיק הוא דרך נעימה להנגיש לקהילה חווית צרכנות איטית, מעגלית, סביבתית וכיפית.
מפגש4: יום שני, א' שבט, 3.1.22, 20:00 בערב בזום
ציידים-לקטים ואקלים:
איך תפיסת עולם חדשה-ישנה יכולה להקטין
את נזקי משבר האקלים?
נפגוש את האנתרופולוג דני נווה שידבר על שירת העשבים של ילדי היער: מה ניתן ללמוד מחברות לקטים-ציידים על סביבה, חברה, ותודעה? נתחיל את המפגש בהיכרות עם חברות ציידים-לקטים. מה מאפיין את אורח חייהם הייחודי? כיצד הצליחו לשמר אורח חיים שוויוני למופת? כיצד הם מבינים את היקום? איך הם מחנכים את ילדיהם?
בהמשך נתמקד במחקר חדש שפורסם לאחרונה השופך אור חדש על האופן שבו ציידים-לקטים מבינים ומתייחסים לחיות וצמחים. כמו כן נתייחס לשינוי התודעתי הכביר שהתרחש בכל הקשור להבנת הסביבה עם המעבר לחיים חקלאיים. לסיום נשאל כיצד הדברים שנידונו במפגש רלוונטיים לגידול ילדים בצל המשבר הסביבתי?
ד"ר דניאל נוה, המלמד בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת ת"א, חי וחקר שנה בקרב חברת ציידים-לקטים ביערות דרום-הודו. דניאל נבחר לאחרונה כאחד משישים המרצים מעוררי ההשראה באקדמיה בישראל.
מפגש5: יום שני, ו' אדר א, 7.2.22, 20:00 בערב בזום
תנועת ההאטה
חיי היום יום בעידן של משבר אקלימי
במפגש שלנו עם אמנות ההאטה נביט על דרך החיים שלנו במאה 21 מנקודה שורשית ואנושית שאולי רק נדמה שהספקנו לשכוח. נבחן את הקשר בין האופן בו אנו בוחרים לחיות את חיינו האישיים לבין הכח לשנות את האופן בו הסביבה שלנו מתפתחת. מתי השתנתה נקודת מבטינו ההישרדותית לכזו המחפשת אושר בכל מחיר? מתי בפעם האחרונה הבחנו במחיריו של הניתוק שלנו מעצמינו ומהדברים שחשובים לנו באמת? האם אפשר לחיות חיים ברי קיימא? ומה הקשר של כל השאלות הללו להשפעה הישירה שלנו על משבר האקלים? ו...האם היה זה קהלת שחשף אותנו לראשונה להאטה?
סמדר לוי-שואף, יוצרת את שביל חייה בדרך שלה ומקדישה אותם למחקר אמנות ההאטה, בדגש על היכרות עם הגבולות האישיים ככלי המאפשר יצירת מציאות ברת קיימא. מגיעה מתחום הטיפול כפוטותרפיסטית, עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות ומחברת את מחקרה מתוך העולמות שמסקרנים אותה ; כלכלה התנהגותית, פילוסופיה, קיימות ואמנות. מלווה יזמים מקיימים שמקדישים את חייהם למחקר אישי בבניית מערך מומחיות והסברה, מרצה ומנחת קבוצות.
מפגש 6 : יום שני, ד' אדר ב', 7.3.22, 20:00 בערב בזום
לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
על הקשר בין מזון, סביבה, בטחון תזונתי ומשבר האקלים
מה הקשר בין המזון שאנחנו צורכים ובין משבר האקלים?
בשנים האחרונות הולכת ומתבררת היקף ההשפעה שיש לתעשיית המזון על כדור הארץ. במפגש המקוון שלנו, נשוחח עם ד"ר אלון שפון, שחוקר כבר שנים את התחום.
ד"ר שפון הוא איש סגל באוניברסיטת תל אביב עם רקע אקדמאי ועניין מדעי במערכות מזון, אקולוגיה וקיימות. המחקר העכשווי שלו מתמקד בהבנת ההשלכות הסביבתיות והתזונתיות של מזונות מן המים והיבשה, ובבניית מדיניות מזון אפקטיבית לטובת האדם והסביבה. הוא מהמייסדים של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, גוף מקצועי מדעי שמטרתו עידוד שיח רב תחומי ומבוסס עובדות על תזונה בת קיימא, שמירה על האינטרס הציבורי בנושאים של מזון ומדיניות של בטחון תזונתי, וסיוע למקבלי החלטות בהתוויית מדיניות לטובת הקמת מערכת מזון בת קיימא בישראל.
מפגש 7 : יום שני 9.5.22 ח' אייר תשפ"ב, 20:00 בערב בזום
הדונאט הנקי
כלכלה מקיימת פוגשת אקטיביזם כלכלי
במפגש הקרוב נחבר את מה שמחובר ממילא - כלכלה ומשבר האקלים. נפגוש שני דוברים - האחד מציע תפיסה תיאורטית חדשה - כלכלת הדונאט של קייט רייווארת' - כלכלה מאוזנת, והשני מציע לנו להשפיע כעת - לבדוק איפה הכסף שלנו נמצא ומה הוא עושה.
זהר ינוביץ' - קהילת כלכלת הדונאט בישראל
מודל כלכלת הדונאט: מצמיחה כלכלית ליצירת מרחב בטוח והוגן במסגרת הגבולות הפלנטריים. מה הקשר בין התיאוריה הכלכלית הרווחת ולמלחמה בשינוי האקלים, ומה צריך לעשות כדי לשנות זאת.
זהר ינוביץ' עובד כמומחה למערכות רווחה ותעסוקה בבנק העולמי. חוקר מדיניות ציבורית ופיתוח כלכלי בדגש על הון אנושי, אי שוויון וכלכלה מעגלית. במקור מאשדוד וכרגע בין אמסטרדם לבוקרשט.
אופיר שיקרקה - פורום כסף נקי
אופיר יספר על המשמעות הכלכלית של שינויי אקלים ואיך הכסף שלנו יכול לתרום לעיכוב או לקידום פתרונות בני קיימא למשבר האקלים.
אופיר שיקרקה הוא מנכ"ל ACLIM Inteliligence, חברה לניתוח סיכוני אקלים פיזיים. יזם ומוביל של מספר ארגונים חברתיים. מפקד פלוגת טנקים במילואים. בעל תוֹאַר רִאשׁוֹן במתמטיקה, כלכלה ופילוסופיה.
.png)
.png)
מפגש 8 : יום שני | 13.6.22 י"ד בסיוון תשפ"ב | 20:00 בערב בזום
חוסן מקומי ומהפכה עולמית: הקהילה נקראת שוב לחזית הבמה
מתן יעקב גולן, פעיל בתנועת טרנזישן ישראל, נשוי ואב לשלושה, גר ביבנאל (בקהילה) ולא מאבד תקווה (לרוב)
רוני ארז מנכ"לית משותפת של מרכז השל לקיימות, יועצת סביבתית עם התמחות בקיימות, קהילה ופיתוח.
