© כל הזכויות שמורות 2016 

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל
הקרן הקיימת לישראל - JNF | KKL

סדר או תיקון ט"ו בשבט הוא מנהג שהתגבש בתקופה יחסית מאוחרת על ידי המקובלים בצפת. אנו סבורים כי אימוץ המנהג ועריכת ארוחת חג חגיגית המלווה בברכות, לימוד ושירה מתאימה לימינו ושמחים להציע לכם מבחר נוסחים לעריכת תיקון (סדר) ט"ו בשבט. אתם מוזמנים לבחון את ההצעות השונות ולבחור את הגרסה המתאימה לכם ולמשפחתכם, או לבנות בעצמכם תיקון שיתאים לאמונותיכם. חג שמח!

 

    סדר ט"ו בשבט

 יין חדש בקנקן ישן 
 \\ הרב יהורם מזור

 

כיצד לצקת מחדש משמעויות אל תוך ט”ו בשבט – החג שהפך במדינת ישראל המתחדשת לחג נטיעות בלבד, כמעט חגם של ילדים בלבד?

 

בשאלה זו התלבטו בתי-ספר ומוסדות חינוך רבים, וחוגים אחרים בקיבוצים, במושבים ובערים. מתוך רצון לשלב את אהבת הארץ והמורשת היהודית העירו מ'תרדמת החורף' שלו את 'תיקון ט”ו בשבט' שאותו ייסדו המקובלים, תלמידי האר"י בצפת, במאה ה- 16.


כידוע, יסודו המסורתי של ט”ו בשבט כפול: מחד-גיסא, מצוות הנטיעה "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא י"ט כג), וחז"ל הדגישו את חשיבות הנטיעה במאמרם הידוע (לפי אבות דרבי נתן) "רבן יוחנן בן זכאי אומר: אם הייתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי משיח בא – נטע את הנטיעה ואחר כך צא וקבלהו". מאידך-גיסא: היות חמישה עשר בשבט היום הקובע בתשלום מעשר האילן לבית המקדש – כל פרי שהחל בגידולו לפני ט”ו בשבט שולם עליו המעשר בשנה הקודמת, ופרי שהחל בגידולו לאחר ט”ו בשבט, שולם מעשרו רק בשנה שלאחר מכן. על שני יסודות אלה נעשה ראש השנה לאילנות (משנה ראש השנה א' א) לחג של נטיעות. ברבות הימים, רק לאחר החורבן והליכת רוב העם בגלות, הפך ט”ו בשבט, יום התשלום ההיסטורי של מעשר פרי האילן, ליום הזיכרון לעצי הפרי שהיו גדלים בארץ ישראל- יום שבו נהגו בני הגלויות לטעום מפרי הארץ ולספר בשבחי ארץ הבחירה ופרות האילן שלה. 

 

מימד חדש קיבל ט”ו בשבט עם הנהגתו של 'תיקון ט”ו בשבט' על ידי המקובלים בצפת. כפי שנהגו לערוך 'תיקון' ליל שביעי של פסח, ליל שבועות ועוד – כדי לחדש את משמעות החגים הללו – כך נהגו לגבי ט”ו בשבט. במרכז כל ה'תיקונים' עמדו הלימוד המשותף וקריאה במקורות המסורתיים השונים. אלא של 'תיקון ט”ו בשבט' נוספו עניינים אחרים. מתוך שאיפה לחדש את הקשר בין הארץ ויושביה, להביא לאיחוד בגוף וברוח של העם, שרחק במשך דורות מאדמתו, עם הטבע – ההרים, הגבעות, השדות של ארץ ישראל – בחרו בט”ו בשבט לחדש בו שאיפה זו. ראש השנה למעשר האילן נחוג אצל המקובלים באכילת פירות האילן ועיסוק בדברי תורה אודותם.

 

לקריאת המאמר המלא...