© כל הזכויות שמורות 2016 

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל
הקרן הקיימת לישראל - JNF | KKL

שמיטה

שנת השמיטה הנה אחת מן המתנות והאתגרים הגדולים שנתנה לנו התורה. שמיטה, כשבת, היא האתגר שבמנוחה, שבהרפיה מתחושת הבעלות, בהתכנסות פנימה, שנת שהמיטה מזכירה לנו את היותנו גרים ותושבים עלי האדמה- בני אנוש פשוטים.
 

מה היא שנת השמיטה? מה באמת אנחנו שומטים? ולמה?
כיצד שנת השמיטה מאפשרת לנו להשתנות ולהתחיל מחדש?

 

שנת השמיטה היא מצווה מן המקרא. התורה סופרת את הזמן במחזור שבעוני, שבע ימים, שבע שבתות, ויש מחזור של שבע שנים וכל שנה שביעית היא שנת שמיטה, בה שומט החקלאי את אדמתו, אינו מעבד אותה והתוצרת שייכת לכלל.זוהי מצווה התלויה בארץ, כלומר – מקיימים אותה רק בארץ ישראל.

 

רעיון השמיטה מגלם בתוכו הרבה ערכי צדק ושוויון והזדמנויות רבות להתחדשות חברתית, רוחנית וגשמית. הנה כמה מהרעיונות והערכים הגלומים במצוות השמיטה:

 

ערכים סביבתיים: כגון מנוחת האדמה, "ושבתה הארץ שבת לה", חיזוק הקשר בין האדם והאדמה על ידי שהאדם נדרש לשנה אחת להפסיק להחפיץ את האדמה לצרכיו האישיים, ולאפשר לטבע, לבריאה, להתקיים ללא התערבותו. כמו כן מערערים על  יכולת הקניין  של האדמה, "והארץ לא תימכר לצמיתות כי גרים ותושבים אתם עמדי" דבר זה מחנך את האדם כי  הוא אינו בעל הבית העליון של עולם הטבע וכי חובתו לשמור ולהגן ולא רק לכבוש ולרדות.

 

ערכים חברתיים: שנת שמיטה, הנה שנה בה חי  העשיר כעני  והעני כעשיר, שניהם מתכלכלים מההפקר , מהפרות אשר צומחים ללא קשר לזכותם על הקרקע או לעשייה שלהם עליה. השנה היא ראי לאפשרות להשוות מעמדות, לשמוט חובות, להזדהות עם האחר ולהפנים כי כולנו בני אדם.

 

ערכים רוחניים: שנת השמיטה הנה שנת שבתון וכשבת מהותה לא רק איסור עשייה אלא גם הנה הזדמנות מופלאה להתחדשות, להתפנות לעיסוקים שברוח ולא שבחומר , וכן אף למקם מחדש  את יחסי אדם- אדמה, אדם לאדם, ואדם ואלוהיו.דווקא השנה בה אנחנו לא בעלי הבית, יכולה לאפשר לנו להיזכר מי אנחנו לא כ- Humen doing  אלא כ- Humen Being.

 

אז אם זה כל כך טוב למה כל כך קשה לשמוט?

 

עם כל היופי והטוב ששנת השמיטה מאפשרת לנו, שנת השמיטה מעולם לא הייתה קלה ליישום. גם מבחינה מעשית, חז"ל ואחר כך רבנים מתחילת הישוב המתחדש בא"י חיפשו פתרונות הלכתיים שיאפשרו להתקיים מבחינה כלכלית בשנת השמיטה כגון תקנת הפרוזבול או התר מכירה ובכך ניטרלו חלק מהמשמעויות שלה. אבל גם מבחינה פנימית : קשה לאדם להתחיל מחדש, להרפות, לשנות הרגלים, לעצור ולהביט... אולי דווקא משום ששנת השמיטה טומנת בחובה את האפשרות להשתנות , קשה לבחור באמת לקיים אותה.

 

אנו מאמינים כי דווקא היום בחברה המהירה, בה הכל משתנה מהר אבל לא ברור לא, בחברה הטכנולוגית, המנותקת מקצב הטבע והאדמה, בחברה בה כל ילד יודע לפתוח  דף בפייסבוק אבל מעטים יודעים לטמון זרעים באדמה, חשוב ליצר זמנים של פסק זמן, בהם אנו שומטים את המרוץ המהיר ומאפשרים להיות בהווה ולחשוב על המחר.